יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

המלך בסיאם / הנסיכה הקסומה


"אתם דרסתם את הנסיכה"

נאלמתי דום. כיהודי וישראלי אני רגיל להיות מואשם בדברים שונים ומשונים, החל מרציחתו של ישו וכלה באפיית מצות מדמם של ילדים פלסטינים, אותם אנחנו תולים במהופך במחסומים. אבל בדריסת נסיכות עוד לא האשימו אותי. עד היום.

לקח לי דקה להיזכר. אחרי הכל, אצלנו הפרשה לא זכתה ליותר מכותרת קטנה בוויינט. מסתבר שבתאילנד זה היה בכותרות הראשיות. שבוע. בעת ביקורה של הנסיכה התאילנדית בישראל לפני מספר שבועות, המכונית בה נסעה הייתה מעורבת בתאונת דרכים קלה בירושלים.

אמרתי למאשים, מדריך תיירים עם אנגלית טובה ומובנת למדי בארמון המלך, שזו הייתה תאונת דרכים קלה מאוד. לא מכוונת. הנסיכה לא נפגעה כלל, אולי רק נבהלה קצת. המדריך לא התרשם. "איך העזתם לפגוע בנסיכה? אתה יודע מה היה קורה לך אם היית דורס כאן את הנסיכה? היו עושים ממך פתאאאאאאאאאאאיי". יש להם נטייה לצעוק את ההברה האחרונה במילה, במיוחד שזה מגיע לאוכל.

התאספו אנשים מסביב. מרחריט, מהחבורה ההולנדית במלון שהצטרפתי אליהם לסיור, הגיעה בריצה. "מה כבר עוללת אורי", שאלה אותי בשקט. היא כבר מכירה אותי יומיים. לקח לי חצי דקה להסביר לה שהואשמתי בדריסת הנסיכה, ועוד שלוש דקות להרגיע אותה שלא מדובר בנסיכה ההולנדית. מרחריט התייצבה מול המדריך, הוא הגיע לה קצת מעל לבטן. "זה לא הוא" גערה בו כמו בילד, "הוא אוהב את הנסיכה". הסכמתי כמובן.

בדרך חזרה למלון החלטתי שלא להצטרף להולנדים בנסיעה בטוקטוק. בנסיעה הלוך גיליתי שיש לו תקלה מכנית משונה, שגורמת לו להיעצר ליד חנויות תיירים. אז לקחתי מונית אופנוע, שזה בעיקרון אופנוע שהוא מונית. הנהג לובש ווסט כתום, וכמו ג'יימס בונד – יש לו רישיון להרוג. עד שהגעתי למלון הלבינו מעט השערות השחורות שעוד נותרו לי, ואני כבר רכבתי על אופנוע או שניים בחיי. כשהגענו בחתיכה אחת מינוס כובע, ירדתי חיוור לגמרי מהאופנוע. נדמה לי שאנחנו תיקו, אמרתי לנהג.

מוטי אומר שהנסיכה, וכמובן המלך, נחשבים לישויות עליונות בתאילנד, נעלים מכל. שאלתי מה קורה אם הם גונבים, מרמים, משקרים. הלא גם נשיאים יכולים לאנוס. מוטי הסביר שהדברים שאני מדבר עליהם שייכים לעולם בני האדם, הם לא שם. החלטתי מה אני רוצה להיות בגלגול הבא. אנא, אל תדרסו אותי כשאבוא לבקר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה